טיפול בצמחים בבית ובמשרד

ארכיון עבור קטגוריית ’צמחים ביתיים‘

הכרות עם גוזמניה
מקורו של צמח הגוזמניה הוא באיזורים הטרופיים ותת טרופיים של יערות ביבשת אמריקה. הצמחים מתחברים לעצים ולשורשיהם ומעולם לא מגיעים לאדמה, למרות שקיימים כמה סוגים שגדלים על האדמה. עלים מתים, מוצאות של ציפורים וקופים מזינים את הצמחים לאחר תהליך פירוק. עלים גדולים בעלי תעלות אוספים את מי הגשמים ומעבירים אותם לאמצע הצמח לצורך השקייתו. מדי פעם הצמח מלבלב בפרחים בצמע אדום בוהק. כאשר אנו ממקמים את הצמח בבית אנו מנסים להפיץ את הריח של אותם הפרחים.
צמחי גוזמניה מודרנית גדלים בחממות בהולנד, אלפי קילומטרים מבית גידולם הטבעי. הצמחים גדלים תחת פיקוח אדוק של טמפרטורה ודישון מופרז כדי לזרז את הליבלוב כך שיוכלו להימכר מהר ממדפי המשתלות וחנויות הפרחים.
ישנם 2 סוגים עיקריים של גוזמניה המתאימים לגידול בבית:
- Gusmania minor – צמח בגודל לא יותר מהמרחק ממרפק עד לאצע השנייה ביד. מתאים קקישוט על שולחן האירוח.
- Gusmania lingulata – סוג זה גדל עד לאורך של כ- 2 מטרים ומתאים למיקום בחדר האורחים בעציץ דקורטיבי בגודל בינוני.

גידול גוזמניה
גידול צמח הגוזמניה הוא ממש מציאה בגלל דרישותיו המינימליסטיות. צמח הגוזמניה כל משפחת ה- Bromeliaceae דורשת הכי פחות אור שמש. מומלץ למקם את הצמח ב- 75%-80% צל. ככל שהצמח דורש פחות אור כך הוא דורש יותר לחות. העלים הדקים של הצמח יסבלו ככל שרמת הלחות תירד והם יתייבשו. ניתן לזהות חוסר בלחות לפי צבע חום על קצות העלים אשר ילך ויתקדם לאורך העלה עד שיתייבש כליל.

דישון
גוזמניה דורשת כמות גדולה יותר של דישון יחסית לצמחים אחרי. סוג דשן עם שיחרור מושהה ייטיב עם הצמח.
ניתן לוסיף כמות דשן קטנה בכל השקייה. נצפה כי כמות מירבית של דשן נספגת בצמח עד כ-4 שעות לאחר הדישון. יש להימנע מהשקייה במי ברז קשים על מנת למנוע הצטברות של מלחים אשר עלולה לשרוף את הצמח ושורשיו. עדיף להשקות במיים מינרליים או מסוננים.

רבייה
בסיום עונת הלבלוב יצמחו נבטים קטנים בבסיס הצמח. כאשר הנבטים יגדלו כחצי מגובה הצמח העיקרי ניתן לגזום אותם עם כלי חד ולשתול בנפרד.הלבלוב יתחיל לאחר שנה או שנתיים. לעולם אין להשתמש באדמת גינה כמצע לצמח. מצע מסוג זה בד"כ קטלני לצמח וחונק את השורשים לאחר זמן קצר. יש להשתמש בקומפוסט יעודי. ניתן לגדל גוזמניה על צמח אחר אך הגדילה תיהיה איטית יותר והצמח יהיה קטם ביותר.

מאת עופר צוריאל בגוזמניה - Gusmania, צמחים ביתיים | 18 תגובות

צמח האנטוריום

את צמח האנטוריום יחסית קל לגדל. האנטוריום הוא בעל עלווה מושכת מאוד, ותחת תנאים מתאימים מייצר פרחים ומלבלב לאורך כל השנה. בצורה מסחרית, גידול האנטוריום במספרים גדולים מתבצע בארה"ב ובמדינות הסקנדינביות. הצמחים יציבים מאוד וישרדו כצמחי בית, זמן ממושך מאוד גם בתנאים לא אידיאליים.
האנטוריום יגדל במיטבו בטמפרטורות הנעות בין 25-32 מעלות ביום ו בין 21-23 מעלות בלילה. טמפרטורות מעל ל- 32 מעלות עלולות לגרום לצריבה בעלים, צבע דהוי של הפרח וקיצור חיי הצמח. טמפרטורות בלילה בין 4-10 מעלות עלולות לגרום להאטה בצמיחה ועלווה צהובה בחלק התחתון של הצמח. האנטוריום אינו יכול להתקיים בתנאיי קרר או בטמפרטורות מתחת ל-0.

שתילת הצמח
האנטוריום מעדיף אדמה גסה עם ניקוז טוב. תערובת האדמה יכולה להכיל טחב, אבני נחל ופרליט במינון של 1:1:1. צמחים צעירים יש לשתול בתערובת אדמה שאינה גסה כל כך על מנת לשמור על הלחות. יש לפזר את האדמה בצורה שווה סביב שורשי הצמח. ניתן להעביר את הצמח לעציץ גדול יותר רק כאשר מערכת השורשים מילאה את כל העציץ.

השקייה
אנטרויום יכול להסתדר עם יובש באיזור מערכת השורשים, יחד עם זאת ההשקייה של הצמח צריכה להיות יסודית. כמו כן, יש לתת לאדמה להתייבש לפני ההשקייה הבאה. אם מאפשרים לצמח להתייבש לגמרי, הדבר יגרום להאטה ניכרת בקצב ובמחזור הגדילה של הצמח. כמן כן, ייבוש הצמח עלול לגרום לצריבה של צמרת הצמח ולנזק למערכת השורשים, מצד שני השקיית יתר עלולה לגרום לריקבון של השורש ולהצהבה פתאומית של העלים.

תאורה
אנטוריום, כצמח בית, יכול לקבל כמות תאורה ככל שתספקו לו בתוספת אור שמש (אך ללא שמש ישירה). תאורה לא מספקת תגרום להאטה או העלמות מוחלטת של הפריחה. עלים אשר גדלים בתנאי תאורה נמוכים יקבלו צורה מוארכת או מעוותת.

דישון
מספר מילים על הזנת הצמח. רוב מגדלי הצמחים משתמשים בדשן עם שיחרור מושהה. נושא הדישון אינו צריך להדאיג במשך כמה חודשים. אם החלטתם לדשן את הצמח ישלהשתמש בתערובת קלה ביחס של 3:1:2 ועדיף להשתמש בכ- 1/4 מהכמות המומלצת.

מזיקים ומחלות
צמח האנטוריום רגיש לסוגי המזיקים הרגילים המבקרים אצלנו בבית, כמו כנימות, קמחיות וטריפיס. טריפיס וקמחיות מצויות יותר על צמחים צעירים. ניתן גם למצוא כנימות ניזונות מנבטים של הצמח. השיטה הטובה ביותר לשלוט במזיקים לפני שזה יוצרא משליטה היא בדיקה תכופה של הצמח. בתנאים של  לחות נמוכה עלולים להופיע עקבשישים אדומים. השיטה הטובה ביותר להימנע משימוש בכימיקלים היא ניגוב תכוף של הצמח במטלית לחה וריסוס במיים. שימו לב לא לשכוח את הצדדים התחתונים של העלווה, חשוב מאוד.
המחלה השכיחה ביותר של הצמח היא RHIZOCTINIA. היא נגרמת מלחות גבוהה בשילוב טמפרטורה גבוהה (מישור החוף בימי שרב). למניעת המחלה יש לשתול את הצמח מחדש כל שנתיים ולהשתמש באדמה בעלת יכולת ניקוז מיים מוגברת. הטיפול הטוב ביותר במחלה הוא באמצעות תכשירים כימיים.

מאת עופר צוריאל באנטוריום - Anthurium, צמחים ביתיים | 28 תגובות

צמח היוקה

תנאים מתאימים לגידול:

שם נוסף: אין
טמפרטורה: בינוני או מתון עד חם או "חם בבית כמו בתנור"
מיקום: צמח לגידול בתוך הבית, זקוק לאויר טרי ותאורה טובה
אדמה: טין, או אדמה עשירה.
תאורה: תאורה מלאה או שמש מלאה.
השקייה: להציף במיים ולאחר מכן לתת לאדמה להיות חצי יבשה עד להשקייה הבאה.
הרחבה למושגים ניתן למצוא כאן

יוקה אוהב לגדול בעציצים גדולים. בחורף (אוקטובר עד מאי) עדיף לתת לצמח להיות בתוך הבית רוב הזמן. בחודשי הקיץ ניתן להוציאו החוצה לגינה או למרפסת ללא חשש. היוקה הוא ממשפחת האגבה (ראה פוסט על אוסף קקטוסים). חשוב מאוד לפני שמוציאים את הצמחים מחוץ לבית בקיץ להכיר להם את השמש בצורה איטית ומבוקרת. תחילה מספר שעות מועט ביום ולאחר מכן להגדיל את זמן השהייה בשמש עד שהצמח נשאר רוב הזמן מחוץ לבית. היוקה אינו מחבב במיוחד גידול בעציצים, אבל אם משתמשים בעציצים גדולים אז אפשר לגדל אותו בהצלחה גם בתנאים ביתיים. בד"כ משתמשים בעציצים בנפח של 3 ליטר לצמחים בגילאים 0-3 ובעציצים בנפח 10 ליטר לצמחים מבוגרים יותר. כאשר גדלים בעציצים, היוקה לא גדל במהירות כזו כמו בגינה בחוץ.

הרכב האדמה לגידול יוקה בעציצים:
3 חלקים של LECA (טוף)
4 חלקים של חול
1 חלק של אדמת גינה רגילה

דישון
ניתן להכין חומר דישון תוצרת הבית:
ליטר של אשלגן פוספט 0-22-28
ליטר דשן נוזלי עם מינרלים
8 ליטרים מיים

יש לערבב ליטר 1 של אשלגן פוספט בדלי של 10 ליטר ולהוסיף 4-5 ליטר מיים פושרים. לאחר מכן לערבב עד שהחומר מתמוסס במיים, להוסיף ליטר דשן נוזלי עם מינרלים ולמלא רת הדלי במיים קרים.

מינון: כמות מתוארת מעלה מספיקה לדישון של 10 מ"ר של אדמה. יש להשתמש במינון מתאים לכמות קטנה יותר של אדמת עציצים.

תכיפות: פעם בשבועיים בין מאי לאוקטובר.

מאת עופר צוריאל ביוקה - Yucca, צמחים ביתיים | 2 תגובות

פטוניה פורחת

הפטוניות הן צמחים חד עונתיים ויש לשתול אותם מחדש בכל עונה.
פטוניות הן בין הצמחים הנפוצים ביותר לגידול בבית בגלל שמאוד קל לגדל אותם. אם חשבתם שהם נראים מיושנים ומראה של שנות ה- 60 וה- 70 אז ישנם סוגים חדשים ומחודשים עם פרחים בגדלים וצבעים שונים מהרגיל. הצבעים שניתן לקבל היום הם הרבה מעבר לאדום לבן וכחול כמו שהיה בעבר. הבגוניות יכולות להיות צמח מטפס או צמח עומד, צמח זוחל או צמח בעל גבעול אחד בלבד.

בחירת פטוניות
ישנם מאות סוגים שונים של פטוניות. ניתן לחלק אותם ל 4 קבוצות לפי גודל הפרח וצורת הגידול. ישנם סוגים הטובים לגידול בגינה ואחרים מעדיפים עציצים או אדניות.

1. Grandifloras – הסוג הנפוץ ביותר. הצמח מצמיח פרחים גדולים בגודל של עד 12 ס"מ. הפרחים גדלים יחידים או בזוגות. לעיתים פטוניות מסוג זה גדלים כמו "צמחים נופלים" או "צמחים תלויים" ולכן מאוד מתאימים לגידול בסלסלאות תלויות על התקרה או באדניות מחוץ לחלון. לרוב הצמחיחה היא כלפי מעלה המתפתחת לערימה של פרחים בגודל של עד כ- 35 ס"מ. יש לשתול או להחזיק את העציצים במרחק של כחצי מטר אחד לשני על מנת לתת לצמח מקום להתפתח. מומלץ לשניח את העציץ במקום שנראה מייד עם הכניסה לחדר. הצמחים בולטים מאוד בעת פריחתם ומוסיפים המון צבע לחדרים.
2. Multifloras – לעיתים יותר קומפקטיות. הפרחים קטנים יותר מהסוג הקודם, אבל גדלים מהר יותר, מתפתחים בחופשיות רבה ועמידים יותר בשינויי מזג אויר. ניתן להסיג פטוניות מסוג זה בעלות פרחים הבאים בזוגות או ביחידים, לרוב בא ביחידים. בדרך כלל הפטוניות גדלות ביחד ויוצרות גוונים רבים של צבעים באדנית או בגינה. ניתן לשתול גם במרחק של כחצי מטר אחד מהשני.

 


3. Millifloras – צמחים קומפקטיים, מיאטוריים בגןדל של עד 5 ס"מ עם פרחים בגודל 3-4 ס"מ בלבד. טובים לגידול כצמחים בפינות של אדניות או גינות, כמו כן מושכים את העין כאשר מערבבים עם צמחים עונתיים אחרים באותה אדנית.
4. Groundcover types – ידועים כסוגים בשם "גלים" או "Surfinia" מהמילה גלישה (surf). הצמחים הם בגודל עד 15 ס"מ וגדלים מהר. הם יכולים לכסות שטח גידול גדול מאוד רק בעונת גידול אחת מה שעושה אותם אידאליים לגידול במורד גבעה או על קיר מפריד או אקוסטי. כמו כן, הם מאוד פופולריים לגידול בסלסלאות התלויות מהתיקה ובאדניות חלון במקום שהם יכולים ליפול כ-2 מטר במהלך הקיץ. כאשר מגדלים את הפטוניות בשמש מלאה הם מתכסים בפרחים, יחד עם זאת הם דורשים דישון והשקייה בתדירות גבוהה יותר מצמחים אחרים.

גידול הפטוניות
שתילת הפטוניה מתבצעת בעונת האביב כאשר הסביבה מתחילה להתחמם ואין חשש לקרר. הצמחים זקוקים לשמש מלאה עד חלקית לפחות 5-6 שעות במהלך היום. ככל שכמות השמש שהצמחים מקבלים גדולה יותר, כך יש יותר פריחה. הפטוניות מעדיפות אדמה מועשרת בקומפוסט ומנוקזת היטב.

הוראות טיפול בפטוניות
פטוניות שורדות בטמפרטורות גבוהות ולא דורשות הרבה מיים. השקייה טובה פעם בשבוע בדרך כלל מספיקה, פרט לימי שרב. יש לספוג את האדמה במיים עד לעומק של כ 15 ס"מ לא יותר בכל פעם שמשקים את הצמח. יש להשקות את הצמח בגובה האדמה ואין לתת למיים לעמוד מעל האדמה עד גובה העציץ, הדבר עלול לגרום למחלות.
סלסלאות תלויות ידרשות השקייה מרובה יותר, ייתכן פעם ביום.
אפשר לערבב את האדמה עם דשן מוצק במהלך עונת השתילה, אחרת אפשר להשתמש בדשן נוזלי לצמחים פורחים בזמן ההשקייה. כאשר הפרחים מאבדים את פריחתם, יש להסירם מהצמח כולל החלק שמתחת לפרח במקום בו מיוצרים הזרעים. הדבר יגרום ליותר פריחה ישמור על הצמח נקי. אם הפטוניות מקבלות צורה לא מסודרת, ניתן לגזום עד לחצי הצמח והוא יגדל חזרה בצורה צפופה יותר.

מחלות ומזיקים
פטוניות בדרך כלל לא סובלות ממזיקים. כנימות בדרך כלל תוקפות צמחים צעירים כמו צמחים מבוססים יותר. יש להסירן באמצעות התזת מיים על הצמח. גשם עלול להזיק לצמחים מסוגים מסויימים במיוחד Grandiflors.

גידול פטוניות מזרעים
לעיתים קשה להתחיל לגדל פטוניות מזרעים. יש להתחיל בתוך הבית למשך כ- 10 עד- 12 שבועות לפני שמוליאים את הצמח מחוץ לבית. אין לכסות את הזרעים, הם צריכים אור כדי להצמיח שורשים. הזרעים מתחילים להתבסס אחרי 7-21 ימים בטמפרטורה של 21 עד 26 מעלות. אחרי שהזרעים תופסים ונבטים חדשים מתחילים לבצבץ מהאדמה, יש להעביר את הצמח למקום מואר בטמפרטורה נמוכה מ 20 מעלות. יש לשתול באדמה בעונת האביב, לאחר שהימים הקרים עברו ואין חשש לקרר. ניתן לחזק את הצמחים הצעירים על ידי הוצאתם מחוץ לבית בימים מאירי שמש. יש להכניס את הצמחים לתוך הבית למשך כמה ימים לפני שתילתם בחוץ בגינה בצורה קבועה או להשאירם בבית בעציץ או סלסלה תלויה.

מאת עופר צוריאל בפטוניה - Petunia, צמחים ביתיים | 3 תגובות

פילודנדרון

תנאים מתאימים לגידול:

שם נוסף: Philodendron congo
טמפרטורה: חם או "חם בבית כמו בתנור
מיקום: צמח לגידול בתוך הבית
אדמה: אדמה עשירה ברקבובית
תאורה: אור שמש מסונן או מפוזר
השקייה: אדמה לחה בצורה שווה אך לא רטובה רוב הזמן
הרחבה למושגים ניתן למצוא כאן

צמח הפילודנדרון הוא אחד המינים הנפוצים ביותר של צמחי בית, הם סובלים תנאים קשים ובלתי רגילים בהשוואה לתנאי הגידול הטבעיים שלהם. ישנם סוגים רבים של צמח הפילודנדרון, לכל אחד המאפיינים שלו, גודל עלה וצבעו. חלקם צמחים מטפסים וחלקם נשארים על הקרקע או בצורת שיח. לכל הסוגים יש דבר משותף והוא יכולת השרידות הגבוהה שלהם.

הוראות טיפול וגידול
רוב הסוגים של צמח הפילודנדרון גדלים בג'ונגלים בדרום אמריקה, ולכן הם מעדיפים עוצמת אור בינונית, כזאת כפי שהייתה אמורה להיות להם על אדמת יער ג'ונגל. הם יכולים

לשרוד בכמות אור מועטה, אך בשל כך העלווה החדשה תיתפתח מעלים קטנים יותר ורחוקים יותר מגזע הצמח.  מצד שני, תאורה רבה מידי עלולה לגרום לכוויות והעלים יהפכו להיות צהובים או בצבע שרוף, הדבר יעצור את הצמיחה לגמרי.
יש לשמור על האדמה לחה בצורה שווה, אך יש לאפשר לה להתייבש לפני שמשקים את הצמח שוב. יש לשמור על האדמה יבשה יותר במהלך חודשי החורף, כאשר הצמיחה מאיטה. השקיית יתר תיגרום לעלים להפוך לצהובים. חוסר השקייה תיגרום לעלים להפוך לחומים וליפול מהצמח. יש לדשן את הצמח באביב ובאמצע הקיץ עם דישון סטנדרטי של צמחי בית. טמפרטורה מיטבית לגידול הצמח היא 23-30 מעלות ומינימיום של 15 מעלות בלילה.
הפילנדונים ישרדו ברמת לחות רגילה, כמו שיש בכל בית, אבל לחות גבוהה יותר תיגרום לצמיחה רבה יותר ולעלווה מבריקה. מומלץ לתת לצמח להיות בתוך שקית סגורה ומלאה לחות לכמה שעות בשבוע.
יש לנקות את העלווה בצורה סדירה על מנת למנוע סתימת פתחי אוורור על ידי אבק.

קישורים נוספים:
http://houseplants.suite101.com

מאת עופר צוריאל בפילודנדרון - Philodendron, צמחים ביתיים | אין תגובות

אגלונמה

תנאים מתאימים לגידול:

שם נוסף: שׁAgloenema Silver King/Queen
טמפרטורה: חם או "חם בבית כמו בתנור"
מיקום: צמח לגידול בתוך הבית
אדמה: טין, אדמה עשירה
תאורה: ללא שמש ישירה, מוצל, מחוץלקרני השמש
השקייה: אדמה לחה בצורה שווה אך לא רטובה רוב הזמן.
הרחבה למושגים ניתן למצוא כאן

הידעתם שמספר אנשים מחשיבית את צמחי אגלונמה כצמחי מזל? למעשה ישנם אנשים שמשתמשים בצמח לבחירת מספרי המזל שלהם בלוטו.
קבוצה גדולה של אנשים באסיה מחשיבים את צמחי האגלונמה כסמל המזל, אבל עליך לגדל ולטפל בצמח על מנת לממש את המזל.
ישנו מקרה ידוע, בשנת 1986 גשמי מונסון היכו במלזיה. בסיום המונסון, איש אחד התהלך בגינה שלו וראה מספרים הרשומים באמצעות טיפות גשם על עלךי צמח האגלונמה. האיש רשם את המספרים וזכה בהגרלת הלוטו הלאומית במלזיה. מאז מקרה זה, הרבה אנשים במדינות אסיה מתייחסים לצמח בצורה אחרת. המקרה אף התגלגל למדינות ארה"ב וישנם אנשים שקונים את הצמח וסופרים את הנקודות המופיעות על העלים כדי לרשום את המספר בטופס הלוטו. אולי יש לכם צמח זוכה בבית?

הוראות טיפול וגידול
צמחי האגלונמה פופולריים מאוד בגלל הקלות בה הם גדלים. הצמחים מעדיפים אור לא ישיר או צל חלקי. הצמחים יגדלו בצורה טובה בחלון ללא שמש, חלון הפונה לכיוון צפון. הצמח אוהב אדמה כבדה (לא קומפוסט מאוורר) ושתיהיה לחה רוב הזמן אבל לא בוצית. הצמחים אינם סובלים טמפרטורות נמוכות ואסור להשאיר אותם במקום בעל טמפרטורה נמוכה מ 10 מעלות. תנאיי הגידול האופטימליים הם בין 20 ל 30 מעלות. לחות גבוהה באויר היא גם מרכיב חשוב. ריבוי הצמח מאוד קל, חתך של ענף או מספר ענפים בתוך כוס מיים יגדל שורשים בערך אחרי שבוע עד שבועיים.

קישורים נוספים: www.aglaonemas.com

מאת עופר צוריאל באגלונמה - Aglaonema, צמחים ביתיים | תגובה אחת

לאקי באמבו

תנאים מתאימים לגידול:

שם נוסף: Pleomele thaliodes
טמפרטורה: חם או "חם בבית כמו בתנור"
מיקום: צמח לגידול בתוך הבית.
אדמה: חלוקי נחל, טין או אדמה עשירה.
תאורה: אור שמש מסונן או מפוזר.
השקייה: אדמה רטובה או לחה מאוד.
הרחבה למושגים ניתן למצוא כאן

צמח דקורטיבי בלבוש חסון, עם עלי עור, בצבע ירוק מבריק. עלים בצורת חנית מצולעים לאורכם. בסיס העלים נכנס לתוך גבעול עומד, ארוך ובצורת תעלה עם נקודות עפורות. אשכול הפרחים, עומד, בצבע בז עם פרחים רכים כמשי. כותרת הצמח בצורת צינורית, מתפזרת לעלי כותרת ישרים.

טיפים נוספים לטיפול וגידול מוצלח של הצמח:

• אם משתמשים בחלוקי נחל לגידול, לשמור על כמות מיים עד לקצה העליון של כלי הגידול.
• יש להשתדל למלא את כל הכלי בחלוקי נחל כדי לתת יותר אנרגיה לצמח.
• להחליף מיים פעם בחודש ולשטוף את הכלי וחלוקי הנחל מאצות.
  אם רוצים לקבל עלים ירוקים יותר יש להניח ליד מקור אור כמו מנורה או שמש לא ישירה. הסביבה הטבעית של הצמח הינה במקום מוצל.
• אם העלים מצהיבים אפשר להוסיף למיים כפית סוכר ותה.

 
הצעות לעיצוב ותמונות נוספות:

• ניתן להשתמש בכלי שקוף ולהוסיף אבנים צבעוניות.

לאקי באמבו

לאקי באמבו

מאת עופר צוריאל בצמחים ביתיים | 4 תגובות

סחלב

תנאים מתאימים לגידול

טמפרטורה: קריר או קר
מיקום: זקוק לאויר טרי ותאורה טובה
אדמה: אדמה עשירה ברקבובית.
תאורה: אור שמש מסונן או מפוזר.
השקייה: אדמה לחה בצורה שווה אך לא רטובה רוב הזמן.
הרחבה למושגים ניתן למצוא כאן

זנים נפוצים בארץ:

סחלב הדונדרוביום (Orchid Dendrobium) – פורח במהלך כמעט כל השנה כאשר בקיץ הפריחה בשיאה בשלל צבעים. צבע ורוד הוא הכי נפוץ בארץ. באביב הצמח שולח חוטים חדשים מבסיס הצמח והניצנים הרדומים מתחילים לפרוח שוב. הפרחים נפתחים מפקעות אשר נוצרו בשנה הקודמת. כאשר הפריחה נגמרת יש לקטום את עמוד הפריחה בפרק הראשון.
ישנם מספר טיפים מיוחדים לטיפול בסחלב הדונדרוביום:

• אין לתת לצמח אור שמש בשעות הצהריים כדי לא לשרוף את העלים והפריחה.
• פריחה במשך כ 3 חודשים. השקייה פעם בשבוע ודישון קל רק במהלך הפריחה.
• בחורף להמעיט בהשקייה, ניתן לרסס במיים פעם ביום.
• להחליף את האדמה בעציץ פעם בשנתיים.

זנים נוספים: פפיופדילום, מזדבליה, קמבריה, אונצידיום, צימבידיום, פלנופסיס, קטליאה.

דוגמאות נוספות של צמח הסחלב

סחלב נדיר - Cupripedium acaule

הסחלבים משתמשים בפרחים שלהם כדי להתרבות. האבקנים מושכים חרקים שונים אשר מעבירים אותם על רגליהם לסחלבים אחרים. צורות המשיכה הן שונות, יש צמחים המפיצים ריח של דבורות אשר מושך דבורים זכרים, יש כאלה שמפיצים ריח של ריקבון המושך זבובים.
בארץ ישראל גדלים כ 30 מינים שונים של סחלבים, אך הם סחלבי בר ואינם מתאימים לגידולים ביתיים. הסחלבים שמגדלים בבית הם סחלבים טרופיים.

אזהרה: כל סחלבי הבר מוגנים מסחר בינלאומי במסגרת אמנות בינלאומיות לשימור הצמח. כל סחלב שתרכשו בארץ בוודאות גודל כאן והוא לא מיובא. זנים נדירים של סחלבים ניתן לייבא בזרעים ויש לשתול אותם ולגדל אותם באופן עצמאי. כמו כן הסחלבים מוגנים במקומות הגידול הטבעי שלהם ואסור לקטוף אותם בטבע.

ניתן למצוא קישור לאגודה הישראלית לסחלבים בסרגל צד.
אתר נוסף מצויין המוקדש רק לסחלבים: לחץ כאן
 
 
 
 
 
 

מאת עופר צוריאל בסחלב - Orchid, צמחים ביתיים | תגובה אחת

ספטיפיליום

תנאים מתאימים לגידול:

שם נוסף: ליליית השלום
טמפרטורה: חם או "חם בבית כמו בתנור"
מיקום: צמח לגידול בתוך הבית
אדמה: טין, אדמה עשירה.
תאורה: אור שמש מסונן או מפוזר עד ללא שמש ישירה.
השקייה: אדמה רטובה או לחה מאוד.
הרחבה למושגים ניתן למצוא כאן

זן נוסף המתאים לגידול כצמח בעציץ:
Spathiphyllum Maracay – אחד ממספר צמחים שפותחו בשנות ה 80 ונקראו בשמות נפוצים, כמו, Stephanie,Daniel, Alpha, Pallas. מרקיי מגיע עד לגובה של 90 ס"מ כאשר שאר האחים מגיעים עד לגובה של 35 ס"מ. זקוק לעציץ בקוטר של כ-25 ס"מ.

ליליית השלום היא אחד הצמחים הידועים ביותר המשמשים לניקוי האויר. הצמח הוא חלק ממשפחה גדולה של צמחים המסוגלים להסיר טוקסיקנים מהאויר. צמחים נוספים במשפחה: Aglaonema, Anthurium, Caladium, Diffenbahia, Zamioculcas ועוד כמה שלא גדלים בארץ. במהלך שנות ה 70 היו רק שני מינים של ליליית השלום: Spathiphyllum ו Clavelandii, בשנות ה 80 המצב השתנה והופיעו עוד מספר זנים חדשים כפי שציינתי קודם. ליליית השלום היא צמח יחסית קל לגידול וניתן לגדלו כמעט בכל מקום בבית ובגדלים שונים של עציצים. רובן מפריחות פרחים גדולים בצבע לבן היושבים מעל צמרת הצמח והעלים בצבע ירוק כהה. למעשה, ליליית השלום הוסבה מצמח שגידלו בגלל העלים שלו לצמח שמגדלים בגלל הפרחים שלו. בגלל שהצמח כל כך פופולרי, מופיעים כל הזמן סוגים חדשים חלקם מותאמים לאקלים המקומי ולחלקם חסינים יותר למזיקים. מסיבה זו או אחרת, ליליית השלום מספקת כל הזמן חידושים עם יותר פרחים בכל צמח ויופי חדש. אין ספק, שזהו צמח שחייב להיות בכל בית, צמח שינקה לכם את האויר ויוסיף יופי לבן לאוירה הביתית.

מאת עופר צוריאל בספטיפיליום - Spathiphyllum, צמחים ביתיים | 4 תגובות

תנאים מתאימים לגידול:

שם נוסף: אין
טמפרטורה: בינוני או מתון עד חם או "חם בבית כמו בתנור"
מיקום: צמח לגידול בתוך הבית, זקוק לאויר טרי ותאורה טובה
אדמה: טין, או אדמה עשירה.
תאורה: תאורה מלאה או שמש מלאה.
השקייה: להציף במיים ולאחר מכן לתת לאדמה להיות חצי יבשה עד להשקייה הבאה.
הרחבה למושגים ניתן למצוא כאן

צמחי קקטוס העדיפים לגידול ביתי מתחלקים לשתי קבוצות:
1. קקטוסים
2. סוקולנטים

סוגי קקטוסים הניתנים לגידול בכלי אחד:

1. Echinosereus – קקטוסים נמוכים עם גבעול עגול (צילינדרי). בדרך כלל גדחים כלפי מעלה, אך ייתכנו ענפים בודדים הגדלים לצד.
2. Gymnocalycium – קקטוס בצבע ירוק זית עם המון קוצים ארוכים ובולטים החוצה. הפריחה בצבע לבן עם גווני וורוד ולעיתים גדולה יותר מהצמח עצמו.
3. Mammillaria – mammi – גוף הצמח צילינדרית בצבע ירוק-כחלחל בגובה עד 30 ס"מ הצומח מהבסיס. הפריחה בצבע לבן, וורוד עד עדום.
4. Opuntia – קקטוס קשיח ובשרני, עם עלים שטוחים, מספרם מועט כמו מספר הקוצים. לעיוים הקוצים אינם מופיעים כלל. סוג קקטוס זה נפוץ מאוד בישראל ונקרא "קקטוס הצבר". בישראל גדלים סוגים שונים של הקקטוס ללא קוצים והפרי אכיל.

 

 

5. Epiphyllum – עלים ארוכים, דקים ווכמעט ללא קוצים. אחד הקקטוסים עם הפריחה הכי מרהיבה בגודל של עד 15 ס"מ. בשל הפריחה היפה הקקטוס קיבל שם נוסף "קקטוס הסחלב"
6. Lobivia – קקטוס במקור גדל בבוליביה. קקטוס נמוך קומה עם פריחה בצבע אדום, צהוב וורוד. גדלים כלפי מעלה, בעלי קוצים ארוכים וללא ענפים.
7. Notocactus – גוף הצמח עגול עם המון צלעות מסביב. גדל כלפי מעלה.
8. Rebutia – קקטוס קטן, עגול דמוי כדור. מפריח פרחים לצדדים בצבע וורוד.

הוראות וטיפים לגידול נכון
קקטוסים במקור גדלים ביבשת אמריקה. הסביבה הטבעית של הקקטוסים היא מדבריות הנמצאות במדינות כמו טקסס (ארה"ב) ומקסיקו. לקקטוסים אין עלים ואת המיים הם אוגרים בתוך הרקמה הבשרנית של הצמח. העדר העלים מקטין את שטח הפנים של הצמח ובכך מקטין את אובדן המיים לסביבה. הקקטוס יכול להתמודד עם תקופות ארוכות של יובש. קיימים גם סוגים מסויימים של קקטוסים הדורשים אקלים טרופי.
אדמה - עדיף להשתמש באדמה רכה ולא צפופה. קומפוסט בעל תכונת ספיגת מיים מהירה וייבוש מהיר עדיף על סוגי קומפוסטים אחרים.
השקייה - במהלך הקיץ יש להשקות את הקקטוסים פעם בשבועיים מהשורש. כלומר, להניח את העציץ בחצי גובה מיים בקערה למשך שעתיים עד שלוש ולאחר מכן לא להשקות עד שהאדמה יבשה. מיעוט המיים עדיף על עודף מיים. בחורף, בזמן שהצמח רדום, אין להשקות את הצמח כלל.
אור - קקטוסים השתולים בעציץ (ולא באדמה בגינה) לא אוהבים שמש ישירה בגלל הטמפרטורה הגבוהה שהצמח יכול להתחמם ולא תמיד מסוגל להתמודד איתה. עדיף לשתול את הקקטוס בעציץ מחרס בצבע לבן על מנת לשמור על טמפרטורה נמוכה של מערכת השורשים.
דישון – דישון הקקטוס יתבצע רק בחודשי הקיץ. אין לדשן את הצמח בחודשי החורף ויש לתת לו לנוח על מנת לא לפגוע במחזור הגדילה.

Echinocereus

Rebutia

סוגי סוקולנטים הניתנים לגידול בכלי אחד:

1. Aeonium – צמח בעל עלים ופרחים בצורת שושנה בקצה העליון של הגזע.
2. Crassula – צמח מיניאטורי הפורח בעיקר בחורף.
3. Sedum – צמח בעל עלים בשרניים השומרים בתוכם כמויות מיים גדולות. הפרחים, בצבע צהוב, בעלי 4-6 עלים מחודדים.
4. Euphorbia – הצמח צומח לכל מיני כיוונים והוא בעל גזע עבה. לעיתים רעיל.
5. אלוורה – צמח הזוכה לפופולריות רבה בשל השימוש בו כצמח מרפא.
   
6. אגבה Agave – הצמח בד"כ פורח רק פעם בחיים בגיל 8 או מאוחר יותר. פריחתו עצובה מאוד, במיוחד מי שמגדל אותו מפני שלאחר סיום הפריחה וייצור הזרעים, הצמח מתייבש ומת.
   

הוראות וטיפים לגידול נכון:
סוקולנטים הם צמחים בעלי כושר השרדות בתנאים מדבריים קשים. ההבדל ביניהם לבין הקקטוסים הינו שאגירת המיים מתבצעת בעלים ולא בגזע הצמח. לעיתים מתבלבלים ביניהם לבין הקקטוסים כאשר הצמח מצמיח קוצים.
אור – הצמחים צריכים אור ולרוב הם ולרוב הם יהנו משמש מלאה או מצל חלקי. מסיבה זו הם בהחלט מתאימים לגידול בתנאים ביתיים בחדרים מוארים.
מיים – מעט מיים ייתן לצמח את כמות המיים הדרושה לו. השקייה מעבר למידה תגרום לריקבון השורשים. יש להשקות מהשורש כאשר הצמח מיובש לגמרי.
אדמה – אדמה מומלצת היא אדמה אוורירית, כמו לקקטוסים, ניתן לערבב מעט חצץ לניקוז טוב יותר של המיים.

קישורים נוספים:

סוגי קקטוסים

מאת עופר צוריאל באוסף קקטוסים - Cactaceae, צמחים ביתיים | תגובה אחת