טיפול בצמחים בבית ובמשרד

ארכיון עבור קטגוריית ’צמחים טורפים‘

חמאית

במקור, צמח החמאית גדל כולו בטחב עלים. לכן, האדמה בדרך כלל נשארת לחה למתן תחושה של סביבת המקור של הצמח. כאשר החמאית מתחילה ללבלב, צמרת העלים מתחילה להתפצל ועלים חדשים מופיעים. כאשר ניתן לראות בבירור כי הצמח המקורי בעציץ התפצל לשניים (2 קבוצות עלים) , ניתן למשוך את אחד הצמחים ולשתול בעציץ נוסף.
אם איננו רוצים בריבוי הצמח, יש להפסיק את הלבלוב (לגזום את הפרחים) בשלב מוקדם ככל שניתן מפני שהלבלוב שואב כמויות אנרגיה גדולות מהצמח ועלול להרוג אותו.
לחמאית מערכת שורשים חלשה מאוד, בדרך כלל לא יותר מ- 6 עד- 8 שורשים לא עבים במיוחד. תמיד היזהרו על הצמח כאשר אתם עובדים עליו.

זמן תרדמת
סוגים מסויימים של חמאים אינם זקוקים לזמן מנוחה בחורף. ברשימה זו ניתן למצוא את סוגי החמאית שאינם זקוקים למנוחת חורף. אם הצמח שלכם אינן ברשימה הוא כנראה זקוק למנוחת חורף. זמן המנוחה נמשך לפרק זמן של 3 עד 4 חודשים, התרדמת מתחילה כאשר טמפרטורת הסביבה יורדת מתחת ל-7 מעלות. כאשר הצמח נכנס לתרדמת חורף הוא זקוק למעט מאוד אור וכמעט ולא זקוק להשקייה (לעולם אל תיתן לצמח להתייבש לגמרי). אם ברשותכם מחסן או מקום חנייה סגור לרכב, זה יכול להיות מקום מטבי לצמח כאשר הוא נמצא בתרדמת חורף.
 

 

השקייה
דבר ראשון שיש להדגיש הוא סוג המיים בהם משתמשים. ניתן להשתמש במי גשם או מי מזגנים. אם משתמשים במיים מינרליים קנויים יש לבדוק על תוית הבקבוק שצויין "דל נתרן".
דבר נוסף, כמה משקים. אין להשקות את החמאית בצורה שתמלא את העציץ במיים. אם משתמשים בטחב או אזוב בתור מצע לצמח, ניתן להשתמש בכמות גדולה יותר של מיים. השקייה תכופה מידי עלולה לגרום להתמצקוץ השורשים ולריקבון. מומלץ להשתמש בעציץ פלסטיק עם חורי ניקוז המונה בתחתית פלסטיק. יש לשמור לפחות 2 ס"מ מיים בתחתית של העציץ כל הזמן. ככל שמגיע יותר אור לצמח הוא זקוק לכמות מיים גדולה יותר. אם החמאית ממוקמת במקום עם כמות אור מועטה יש להזהר שלא להשקות יתר על המידה, אחרת הצמח ינבול.
החמאית אוהבת יותר מיים מלחות. דוגמא מצויינת למצע לגידול הצמח היא להניח אבן לאבה עם בריכת מיים קטנה באמצע, להוסיף טחב בתוך המיים ולשתול את החמאית כך שהמיים יגיעו לעלים התחתונים של הצמח. זו סביבה אידאלית לצמח.

מצע האדמה
חמאית התפתחה ללהיות מוזנת מחרקים כדי לפצות על אדמת המקור הענייה בחומרים מזינים. אדמת עציצים רגילה או אדמה בוצית תהרוג את הצמח מהר. כמו כן, דישון תכוף של הצמח יהרוג אותו. לאדמת מצע יש להשתמש בתערובת של 50% טחב, אזוב ו- 50% פרליט. אפשר להשתמש בטחב ארוך עלים למצע דקורטיבי למעלה. הצמח אוהב טחב מקורי, אין להשתמש בתערובות כימיות או מאיצות גדילה. לעיתי נהוג להוסיף מעט חול לתערובת האדמה. אני אישית לא משתמש בחול, אך אם החלטתם להשתמש אז רק בחול "סיליקה".

תאורה
החמאית אינה זקוקה לכמות אור גדולה כמו הרבה צמחים טורפים. הצמח בדרך כלל גדל בצלו של צמח או מכשול אחר. צל בהיר יכול להתאים מצויין. תאורה פלאורסצנטית יכולה להתאים גם, אם משתמשים בתאורה מסוג זה יש להשתמש בנורות בעוצה שלא עולה בסה"כ על 40 וואט. אפשר להשתמש בטיימר כך שידליק את התאורה ויכבה אותה במהלך שעות האור. אם מגדלים עוד צמחים תחת התאורה, עדיף לשתול את החמאית בקצוות העציץ או האדנית, במקום בו האור פחות חזק.

לחות
כמות לחות מעל 50% היא כמות סבירה, לחות מעל 60% היא מצויינת לצמח. אם רואים שהצמח בריא ומתחיל פריחה, הלחות מספקת.

טמפרטורה
צמחים אשר לא נכנסים לתרדמת חורף יהנו מאותם תנאים שגדלו בהם במהלך חודשי הקיץ. טמפרטורת חדר של 21 מעלות היא אידאלית לצמחי החמאית.

מנגנון מלכודת
החמאית מפרישה חומר הדומה בצמיגותו, צבעו וצורתו לחמאה. החומר מפריש ריח ומושך חרקים. כאשר החרק מתיישב על הצמח הוא אינו יכול להשתחרר בגלל המלכודת.

חרקים נתפסו במלכודת החמאית

מאת עופר צוריאל בחמאית - Pinguicula, צמחים טורפים | 2 תגובות

צמח הצפאלוטוס

צפאלוטוס בעל סוג ומין אחד בלבד ומקורו במקום יחיד בעולם, באוסטרליה. זהו צמח באמת מיוחד ושווה לגידול בבית. הצמח מאוד נפוץ אצל אספני צמחים מיוחדים בגלל כמבה סיבות: גודלו הקטן בעל מלכודות מיוחדות עושה אותו צמח מושלם לאדן חלון מואר או אקוואריום גידול.

הוראות גידול
גידול צמח הצפאלוטוס יכול להיות לפעמים טריקי מאוד, אך ניתן לפתור את רוב הבעיו בפשטות יחסית. הסיבה העיקרית לתופעת "מוות פתאומי של הצפאלוטוס" הינה ריקבון השורשים. בניגוד לצמחים טורפים אחרים, כמו Sarracenia או Utricularia, הצפאלוטוס אינו אוהב לגדול על מצע של מיים. מצב של השקיית יתר גורם לריקבון מהיר של השורשים. לצערנו, הצמח אינו מראה שום סימני מצוקה ולא ניתן להבחין בבעייה עד לרגע שמאוחר מידי והצמח פשוט קורס מאוד מהר ומת. מבדיקות שערכו בגידול הצמח בקונסרבטוריה בוטאנית על שם דיוויס באוסטרליה, החוקרים הגיעו למסקנה שסוג ההשקייה המועדף על הצמח הינו השקייה בטפטוף איטי ולא לשים את העציץ על מצע של מיים באופן קבוע.
 

 
הרכב האדמה המועדף על הצמח הינו 75% חול ו- 25% טחב. תערובת זו מאפשרת ניקוז מהיר של המיים בזמן השקיית הצמח. הדבר פחית את הסיכוי לריקבון השורש.  מומלץ מאוד לכסות את פני האדמה בכ- 1 ס"מ חול מה שמאפשר לשמור את החלק העליון של הצמח יבש עוד יותר.
הצפאלוטוס גדל במיטבו ומקבל צבעים מרהיבים כאשר מוצב במקום מלא שמש. אדן החלון שפונה דרומה הוא מקום מצויין לגידול הצפאלוטוס. מומלץ להוציא את הצמח מחוץ לבית לכמה שעות בשבוע, רק בימים מלאי שמש.
כמו כן, הצמחים סובלים קרר קל ללא נזק משמעותי.

מאת עופר צוריאל בצמחים טורפים, צפאלוטוס - Cephalotus | אין תגובות

3 עציצים עם שופרית

מקורו של הצמח שופרית הוא במדינות במרכז ובדרום מזרח ארה"ב. מדינות כמו קרולינה וג'ורגיה הן המצע הטבעי לגידול שופריות, למרות שסוגים מסויימים נצפו גם במדינות צפוניות וקרות כמו קנדה. שם נוסף לצמח הוא: "חצוצרית" מהמילה חצוצרה והוא נוצר בגלל צורתו הצילינדרית של הצמח אשר חלקו ה"טורף" הינו עלה מגולגל המתחיל מקנה צר ומסתיים בקנה עבה למעלה. לכל קנה יש מכסה אשר תפקידו למנוע כניסה של פסולת וסתימת הקנה. תפקיד נוסף לקנה, הוא משמש כ"משטח נחיתה" לטרף של הצמח. כל הצמחים גדלים בקרבת ביצות ובתוך טחב ביצה. צמחים אלו קשים לגידול בתנאים שהם לא טנאים טבעיים, אך עדיין ניתן לגדלם אם דואגים לספק להם מספיק לחות ותאור. למספר סוגים של השופריות יש צבעים מיוחדים מאוד באיזור המלכודת, כמו כן הן מגדלות פרחים בצבעים צהוב ואדום שנראים כאילו "מתפללים".

שופרית עם פרח ומלכודת

ישנם לערך 8 מינים של שופריות ולכל אחד יש צבעים שונים ומשונים ותנאיי גידול שונים.

שופריות משתמשות במלכודות שלהן כדי לתפוס טרף על ידי כך שהן מציעות לו נקטר לטעום הנמצא על שפת הקנה ובבסיס המכסה. חרקים הנוחתים כדי לטעום מהנקטר, שותים את הנקטר הגורם להם להיות מעולפים (שתויים), הם מאבדים את שליטתם ונופלים לתוך המלכודת אשר צרה יותר בבסיסה ומונעת מהם להשתחרר. בנוסף, שפת הקנה חלקה מאוד ועוזרת לטרף להחליק אל תוך המלכודת. לאחר שהטרף נפל אל תוך המלכודת, גורלו נחרץ מכיוון שלאורך הקנה ישנם שערות המופנות כלפי מטה שמאפשרות לחרק להחליק כלפי מטה ומונעות ממנו להשתחרר ולצא מהמלכודת. ברגע שהטרף מגיע לקרקעית הקנה, הוא מפורק על ידי אנזים שמשחרר הצמח והוא סופג אותו כחומר מזין.

תנאיי גידול
צמח השופרית מתאים לגידול על עדן חלון קר (אשר לא פונה לשמש – חלון צפוני) או פטיו, הצמח ילכוד חרקים לאורך כל השנה ויפריח פרחים מנקרים (או מתפללים) יפהיפיים לאורך כל השנה. ניתן לגדל את השופריות בכלות בתערובת אדמה שעוצרת לחות אשר יכולה להכיל ברובה טחב ביצות. צמחים אלו אינם זקוקים להאכלה תכופה מכיוון שהקנים בצורת חצוצרות מהווים דרך להשיג את כל החומרים הדרושים להזנת הצמח. השופריות אוהבות מיקום מואר ומלא שמש, אך לא חם. אם הצמח גדל על אדן החלון, מומלץ להניח מחסום כלשהו בקדמת העציץ על מנת לשמור על מערכת שורשים קרה יחסית. אם אוכלוסיית החרקים היא דלה, ניתן לדשן את הצמח על ידי 1/4 מכמות דשן סטנדרטי לצמחי בית פעם בשבועיים. יש לדאוג לשטוף את אדמת הצמח לפחות פעם בחודש על מנת להוציא שאריות מזון שלא נצרכו.

קישורים נוספים: www.thecps.org.uk

מאת עופר צוריאל בצמחים טורפים, שופרית - Sarracenia | אין תגובות

כדנית על אדן החלון

רוב סוגי הכדנית מקורם בדרום מזרח אסיה, בעיקר בפיליפינים, אינדונזיה, מלזיה, סינגפור וגינאה החדשה. תנאיי הגידול משתנים מיערות הגשם גבוהה בהרים לאדמות מראה לרגלי ההרים.

נהוג לחלק את הכדנית לשני סוגים עיקריים: אלה הגדלים בשפלה ואלה שמקורם בהרים (lowlands and highlands).

כדנית שמקורה שפלה היא זאת שתנאיי הגידול שלה מתקיימים בגובה שמתחת ל 3000 רגל. כמובן, הסוג השני, אשר מקורו בהרים, תניי הגידול שלו מתקיימים בגובה שמעל 3000 רגל. חלוקה זו נהוגה כדי להגדיר תנאיי גידול לצמחים אלו מחוץ לסביבתם הטבעית. סוג הצמחים שמקורו בשפלה זקוק לטמפרטורות גידול גבוהות יותר מזה שמקורו בהרים.
למרבה ההפתעה, הכדניות הן צמחים קלים למדי לגידול ויסתגלו בקלות לכל בית. רק מספר מצומצם של מינים המונה כ- 80 מינים של הצמח זקוק למעשה לתנאי גידול של חממה או אקוואריום מיוחד.
אם אתם מגדלים חדשים של הכדניות, הימנעו מלגדל צמחים ממינים מיוחדים הדורשים סביבה מבוקרת באקוואריום, מכיוון שסביבה זו לעיתים מעוררת יותר בעיות מאשר פותרת אותם.

איפה כדאי לגדל
רוב סוגי הכדניות שמקורן בהרים מתרגלות בצורה מהירה ללחות הנמוכה שבבית. לרוב, אין צורך באקוואריום או בסביבה מבוקרת כלל. עדיף לגדל את הצמח על אדן חלון מואר (כמו בתמונה המצורפת). ניתן לגדל גם מחוץ לבית אם הומפרטורה גבוהה מספיק.
 

 
אם ברצונכם לגדל כדניות אשר מקורן בשפלה (lowland) ייתכן ותזדקקו לסביבה לחה יותר מאשר ברוב הבתים, לכן במקרה זה ייתכן ויהיה צורך באקוואריום. החיסרון בשימוש באקוואריום הוא שבסופו של דבר הצמח יגדל למימדים שמעבר למקום בו הוא גדל ואז תיווצר בעייה שכדי להתמודד איתה יהיה צורך להעביר את הצמח לסביבה לחה פחות על מנת לצמצם במימדיו. אקוואריומים הם גם סביבה מצויינת לגידול של פטרייה ועובש העלולים להזיק לצמח. כמו כן, יהיה צורך בהשקעה בתאורה פלאורוסנטית מתאימה על מנת לפצות בחוסר התאורה במקום בו האקוואריום מוצב. אם אתם לא מנוסים בלשמור על הכדניות מחוץ לאקוואריום, לשמור אותם בתוכו תיהיה משימה קשה כפליים. הימנעו משימוש באקוואריום בכל מקרה, התוצאה של כך תיהיה עלים קטנים יותר ומלכודות קטנות יותר.

טמפרטורה
סוגי כדניות אשר מקורם בהרים מעדיפים טמפרטורות גידול בין 18 ל 32 מעלות ביום, בלילה בין 8 ל 18 מעלות. אולם, רוב הכדניות תיסתגלנה לטמפרטורות חמות יותר ביום. אם העלים החדשים קטנים בהרבה מעלים ישנים יותר, יהיה צורך למצוא פתרון איך מקררים את הצמח בלילות.
סוגי כדניות אשר מקורם בשפלה יעדיפו טמפרטורות גבוהות ביום, וטמפרטורות שנעות בין 16 ל 21 מעלות בלילה, אבל צמיחתן תאיט ויופיעו נקוגות חומות על העלווה.
ללא קשר לסוג הכדנית, יש להימנע מלחשוף את הצמח לטמפרטורות הגבוהות מ 40 מעלות.

תאורה
כמות אור השמש שיש לספק לצמח תלויה בהרבה במקורו. מספר סוגי כדניות דורשותכמות יחסית גדולה של שמש כדי להצמיח עלווה בריאה ומלכודות המסוגלות להאכיל את הצמח. בסביבתם הטבעים הם גדלים בחלקו העליון של יער הגשם. מיקום מיטבי לגידול הצמח בבית הוא על אדן החלון, כאשר הצמח מקבל כ 4 שעות שמש ישירה כל יום ומספר שעות נוספות של אור בהיר מסונן. העלווה תשחיר במעט כשר הצמח גדל בשמש. מצב זה הינו מצב טבעי ומהווה חלק ממחזור החיים של הצמח.
סוגי צמחים אחרים, שמקורם בשפלה, יעדיפו אור מסונן בכל שעות היום. אם העלים מקבלים צבע צהוב שרף יש להקטין את כמות האור בהדרגה.
בכל מקרה, ללא תלות בסוג הצמח, יש להימנע מלגדל את הצמח בצל.

תאורה מלאכותית

מלכודות הכדנית

אם מיקום ליד חלון מואר אינו אפשרי, ניתן להישתמש בזוג נורות פלאורוסנטיות בעוצמה של 40 וואט. יש לשמור את מקור האור כ- 20 ס"מ מעל הצמח. יש להשאיר את האור דולק במשך כ- 14 שעות במהלך חודשי האביב והקיץ, 12 שעות במהלך חודשי הסתיו והחורף.
יש להימנע מלהשתמש בנורות ליבון. נורות ליבון מייצרות יותר מידי חום ואור בספקטרום שונה.

מיים
יש לשמור את האדמה מנוקזת ממיים, יש להימנע מלהניח את הצמח במיים עומדים הדבר יגרום לריקבון של מערכת השורשים. בניגוד לרוב הצמחים, הכדניות סובלניות ל"מיים כבדים" הנמצאים לרוב בישראל, אולם ניקוז טוב דרוש אם משקים במיים מהברז.

אדמה
למרבה המזל, כדניות מסתגלות מצויין כמעט בכל תערובת של אדמה לצמחים ביתיים. יש לוודא שהתערובת דלה בחנקן ואוורירית. תערובת נפוצה לגידול הכדניות היא: 1 חלק של טחב, 1 חלק של פרליט ו-1 חלק של חול.

האכלה
אומנם מספר מגדלים אוהבים להאכיל את הצמחים שלהם בחרקים, הדבר אינו הכרחי. חרקים למיניהם חיים בכל בית והם, באופן טבעי, ימשכו לצמח. יש לזכור שהצמחים רגילים לגדול עם כמות מאוד קטנה של חומר מזין ולכן צמח בוגר לא יזדקק ליותר מזוג חרקים במהלך חודש. אם החלטתם להאכיל את הצמח, הישתמשו בחרקים שחוסלו בצורה טבעית (ולא עם רעל) ושהם מתאימים לגודל המלכודת. יש להימנע מהאכלת יתר, המלכודת תירקב.
בשום אופן אין להאכיל את הצמחים בבשר, יש להאכיל בחרקים בלבד. בחודשי החורף האכלה אינה הכרחית.

דישון
ניתן לדשן את הצמח על ידי ריסוס של דשן נוזלי על הצמח. יש להשתמש בכמות של 1/4 כפית דשן לליטר מיים. יש לרסס על העלווה בלבד, אין לרסס בקרבת השורשים. יש לרסס פעם בשבוע בחודשי האביב והקיץ. ניתן לרסס פעם בחודש בחודשי החורף, כאשר הצמח מאיט את הגדילה.

החלפת אדמה
לקבלת מלכודות גדולות וחזקות יותר, נחתן להחליף את האדמה כל שנה. בעת החלפת האדמה ניתן לשתול את הצמח בעציץ גדול יותר. החלפת האדמה מאווררת את מערכת השורשים ומחזקת את הצמח. החלפת אדמה יכולה להתבצע בכל עת במהלך השנה.

מאת עופר צוריאל בכדנית - Nepenthes, צמחים טורפים | 17 תגובות

דיונאה

דיונאה הוא צמח טורף לגידול בבית הפופולרי ביותר. הצמח ניזון מחרקים ומעופפים קטנים. הצמח מפתה את הטרף שלו על ידי שיחרור של נקטר בעל ריח מתוק. כאשר החרק, אשר נמשך לריח המתוק, נוחת על ראש המלכודת ומחפש את מקור הנקטר הוא עשוי להזיז

את אחת השערות שמפעילות את המלכודת. כאשר המלכודת מופעלת, היא נסגרת על החרק תוך שנייה והצמח מתחיל לשחרר סוג של אנזים אשר "מפרק" את החרק והופך אותו לסוג של ארוחה הניתנת לעיכול על ידי הצמח.
 

הוראות טיפול וגידול
גידול דיונאה מאוד קל כל עוד הגידול מבוצע בתנאים מתאימים לצמח. יש למקם את הצמח במקום מואר אך ללא שמש ישירה. סביבה חמה ולחה עם אספקה תמידית של לחות כמו אקוואריום או חממה קטנה הם תנאים אידאליים לגידול הצמח.
תערובת האדמה צריכה להכיל כ – 70% טחב ו – 30% פרליט או אבן ספוג גס. צמחי הדיונאה רגישים מאוד לכימיכלים ולכן יש להשתמש במיים מזוקקים או מי גשם לצורך השקייה. אם אין ברירה ויש צורך להשתמש במיי ברז, יש להשרות את המיים במיכל פתוח כ 24-48 שעות כך שכל הכלור וכימיקלים אחרים ישקעו לקרקעית הכלי ויש להשתמש אך ורק בחצי העליון של המיים.
צמחי הדיאנאה אינם זקוקים לדישון, החרקים ומעופפים אחרים אשר נתפסים במלכודת הצמח, מספקים לו את כל הרכיבים התזונתיים הדרושים.
לצמח הדיונאה יש עונת הזנה וגידול קבועים במהלך השנה, בין מאי לאוקטובר יש לשמור את האדמה של הצמח מנוקזת ממיים ובטמפרטורה בין 25 ל 35 מעלות.
במהלך חודשי החורף הצמח זקוק לזמן מנוחה וישאר רדום. במהלך חודשים אלו, הצמח בדרך כלל משיל את עלוותו. ניתן להעביר את הצמח למקום קריר. אפ כיסינו את העציץ בבועת זכוכית ליצירת תנאיי גידול מתאימים של הצמח, ניתן להוריד את הכיסוי, לרסס אותו עם קוטל פטריות, לעטוף בשכית פלסטיק ולהניח במקום קריר.

טיפים לגידול

• אם גידול הצמח לא מתבצע באקוואריום או תחת כיפה מזכוכית יש להניח את תחתית העציץ בתחתית מלאה במיים. יש למלא את התחתית בכ – 3 ס"מ מיים, לפזר כמה אבני חצץ קטנים ולהניח את העציץ כך שתחתיתו רק תיגע במיים ולא תיהיה שקועה בהם. יש לדאוג שהאדמה תישאר רטובה אך לא בוצית. בשיטה זו נוכל לשמור על לחות קבועה סביב הצמח ואספקת מיים סדירה להשקייתו.
• אם הצמח גדל באקוואריום או תחת כיפת זכוכית, אנו נצטרך לספק לו את צרכי האכלה. הצמח יצרוך 2-3 זבובים בחודש. ניתן לספק לו את הזבובים מתים אך בתנאים טבעיים ולא בגלל ריסוס או הרעלה. ניתן גם לרכוש מזון מתאים בחנויות הפרחים.
• סיגרת המלכודת מספר רב של פעמים על ידי הנחת אצבע או חפץ אחר תיגרום למלכודת להיות פחות רגישה ועלול לגרום למותה.
• יש לדאוג לפינוים של עלים ומלכודות שנשרו על מנת למנוע התפתחות זיהומים פטרייתיים. הצמח משיל את עלוותו וכמה מהמלכודות שלו באופן טבעי וזה לא מצביע על מחלתו או נזק כלשהו.

חרק במלכודת צמח הדיונאה

מאת עופר צוריאל בדיונאה - Dionaea, צמחים טורפים | 17 תגובות