הכרות עם גוזמניה
מקורו של צמח הגוזמניה הוא באיזורים הטרופיים ותת טרופיים של יערות ביבשת אמריקה. הצמחים מתחברים לעצים ולשורשיהם ומעולם לא מגיעים לאדמה, למרות שקיימים כמה סוגים שגדלים על האדמה. עלים מתים, מוצאות של ציפורים וקופים מזינים את הצמחים לאחר תהליך פירוק. עלים גדולים בעלי תעלות אוספים את מי הגשמים ומעבירים אותם לאמצע הצמח לצורך השקייתו. מדי פעם הצמח מלבלב בפרחים בצמע אדום בוהק. כאשר אנו ממקמים את הצמח בבית אנו מנסים להפיץ את הריח של אותם הפרחים.
צמחי גוזמניה מודרנית גדלים בחממות בהולנד, אלפי קילומטרים מבית גידולם הטבעי. הצמחים גדלים תחת פיקוח אדוק של טמפרטורה ודישון מופרז כדי לזרז את הליבלוב כך שיוכלו להימכר מהר ממדפי המשתלות וחנויות הפרחים.
ישנם 2 סוגים עיקריים של גוזמניה המתאימים לגידול בבית:
- Gusmania minor – צמח בגודל לא יותר מהמרחק ממרפק עד לאצע השנייה ביד. מתאים קקישוט על שולחן האירוח.
- Gusmania lingulata – סוג זה גדל עד לאורך של כ- 2 מטרים ומתאים למיקום בחדר האורחים בעציץ דקורטיבי בגודל בינוני.
גידול גוזמניה
גידול צמח הגוזמניה הוא ממש מציאה בגלל דרישותיו המינימליסטיות. צמח הגוזמניה כל משפחת ה- Bromeliaceae דורשת הכי פחות אור שמש. מומלץ למקם את הצמח ב- 75%-80% צל. ככל שהצמח דורש פחות אור כך הוא דורש יותר לחות. העלים הדקים של הצמח יסבלו ככל שרמת הלחות תירד והם יתייבשו. ניתן לזהות חוסר בלחות לפי צבע חום על קצות העלים אשר ילך ויתקדם לאורך העלה עד שיתייבש כליל.
דישון
גוזמניה דורשת כמות גדולה יותר של דישון יחסית לצמחים אחרי. סוג דשן עם שיחרור מושהה ייטיב עם הצמח.
ניתן לוסיף כמות דשן קטנה בכל השקייה. נצפה כי כמות מירבית של דשן נספגת בצמח עד כ-4 שעות לאחר הדישון. יש להימנע מהשקייה במי ברז קשים על מנת למנוע הצטברות של מלחים אשר עלולה לשרוף את הצמח ושורשיו. עדיף להשקות במיים מינרליים או מסוננים.
רבייה
בסיום עונת הלבלוב יצמחו נבטים קטנים בבסיס הצמח. כאשר הנבטים יגדלו כחצי מגובה הצמח העיקרי ניתן לגזום אותם עם כלי חד ולשתול בנפרד.הלבלוב יתחיל לאחר שנה או שנתיים. לעולם אין להשתמש באדמת גינה כמצע לצמח. מצע מסוג זה בד"כ קטלני לצמח וחונק את השורשים לאחר זמן קצר. יש להשתמש בקומפוסט יעודי. ניתן לגדל גוזמניה על צמח אחר אך הגדילה תיהיה איטית יותר והצמח יהיה קטם ביותר.
